חיים וחסד קס״ב

מוטב שיהא שוטה כל ימיו ולא יהיה רשע שעה אחת לפני המקום עדויות פ"ה מ"ו. כל העולם אינו אלא אותיות אפי' בגשמיות, ועל ידי דביקות המצוה אינו יכול ליפול בארציות, וימשוך עליו חיות חדש בכל מצוה, ומקיים בכל רגע מצות עשה דברים יא, כב ולדבקה בו ויראה ואהבה. וזהו אשר קדשנו במצותיו. באמירת פרשת אהבה יכול למשול עליו אהבת ה', וכן באמירת פרשת יראה. וכל מה שיפול במחשבתו אל יחרד, כי זה מעורר אותו לתשובה לאהבה וליראה, ולא יעמוד באהבה רעה אלא שהוא שליח להגביה אותה לאין סוף ברוך הוא, וההסתלקות גם כן חסד גדול מאוד כדי שיתגבר תמיד על יצרו.

וצריך למסור נפשו בדבר שהוא חיזוק אמונה ושבירת תאות ומדות רעות עד תכליתו, אף על פי שקשה לו מאוד, וצריך התחזקות והתגברות גדול באמונתו, וילך תמיד בעקשות. וכשיבא לו כעס או גאוה או ניצוח או התפארות, יעצור את עצמו בשעת מעשה ולא ישלים תאותו חס ושלום, אלא בשעת כעס ידבר בנחת ולא בדבורים של רוגז, ויעשה להיפך נגד הגוף, רק יעשה כמו שהשכל מלמד אותו, אז ילך לבטח וה' יהיה בעזרו: